חתול אחד = מלא בעיות

נתחיל מהתחלה.

יש לנו חתול בבניין, קוראים לו ויסקי (אל תשאלו D:)

הוא מנומר ויש לו פרווה מאוד נעימה ועיינים ירוקות בהירות.

בהתחלה, כשהוא היה גור, מצאתי אותו ברחוב. חברה לשעבר שלי ברחה ממנו (אלרגיה) והוא היה על הכביש.

והלב שלי לגמרי נקרע, לא יכולותי להשאיר אותו דווקא לבד ברחוב בלילה.

אז אזרתי את כל האומץ שלי, שברתי את מנגנוני הפחד (בגלל שהוא עקב אחרי החברה לשעבר לבניין שלה והוא בכה שם) והלכתי לבניין הזה שם, הרמתי אותו והלכתי איתו ישר אל הבניין שלי, הבייתה.

ושם בכיתי כי הוא היה עם שלשול, והכלבה שלי התחרפנה מאושר, ואמא שלי הייתה לגמרי עצובה.

לא יכולנו להשאיר אותו.

אז אמא שלי לקחה אותו והוציאה אותו לגינה ממש מתחת לבניין. ולמזלינו, השכנים בדירה למטה פגשו אותו מאוחר יותר ולקחו אותו אליהם. אני כלכך מודה להם, ♥♥♥

זה היה הלילה הכי גרוע בחיים שלי. אבל זאת רק ההתחלה.

ואז הוא התחיל להתבגר, העיניים הכחולות שלו השתנו לירוקות בהירות והוא גדל לחתול יפיפייה.

מאוד הרפתקן, לא פחדן וחברותי.

אבל.

היום.

הוא החליט לטייל איתי , עם אמא שלי והכלבה שלי רחוק מהבית. מקומות שהוא לא הלך.

הוא הלך אחרינו וכל הזמן דאגנו לגביו. עם פתאום ידרס.

היה משהו מיוחד בחתול הזה. מהרגע שראיתי אותו.

ואז הגענו לרחוב שלישי מתחתיינו.

ואז אני אספר בקצרה.

הוא הסתבך שם עם חתולה, הלכנו וחזרנו לאותו מקום, הוא טייל ונפל לתוך מקום שהיו שם קירות אבן מאוד מאוד גבוהים, אמא שלי הייתה עם הכלבה, אני הלכתי לחפש יציאה,

בדרך הייתה שם סוכה, מלא אבנים ואבק חלקלק, ענפים מאוד קשים שכמאט הוציאו לי את העיניים והשיער יחד, והיה מעבר מאוד חשוך מלא בלכלוך שפחדתי שאיזה דבר יקפוץ עלי.

קראתי לו, ולקחתי אותו ישר לידיים ואז שמתי אותו בחזרה על הרצפה בגלל שהייתי שוברת במאה אחוזים את הרגליים עם הייתי מחזיקה אותו בזמן שטיפסתי על הסלע.

התקף לב מ = ט = ו = ר = ף . והרשמתי את אמא שלי בפעם השניה בטיפוס שלי (פעם ראשונה הייתה טיפוס על מעקה בצוק כי חשבתי שגור חתולים לכוד למטה)

ואמא שלי ישר חטפה אותו לידיים, וכמובן, הכלבה שלי התחרפנה.

ואז היא שמה אותו על מין קיר בטון שמוביל לגן שעשועים שמעבר לו ישר שיחים. והוא הלך להריח ואנחנו חשבו שהכל בסדר והוא יראה אותנו ויבוא.

הלכנו רחוב מעל (איפה שיש גן שעשועים) וישבנו על הספסל במשך 10 דקות.

שום קריאה, שום דבר.

התחלנו ללכת בפעם ה3 לשם. והינה הוא מחכה, אתם לא מבינים כמה דאגנו, הלב שלי לגמרי עמד להתפוצץ, המוח שלי צרח רוצי לשם. פחדתי שידרס. ושוב, אמא חטפה אותו לידיים ומשם עדדדדדדדדדד הבית היא סחבה את השמנצ'יק וגם כשהוא התפתל היא לא שיחררה.

מסכנה הכלבה שלי, שעתיים של טיול והיא די שמנה כך שזה עומס יתר על הלב.

מסקנה:

פעם הבאה שהוא מנסה לבוא איתנו לטייל, לשפוך עליו דלי של 5 ל' מים.

החתול הזזזזזזההההההההההה !!!!!!!!