אתמול בערב נכנס לנו זבוב לבית. ואני ברוב טובי, פותחת לו את כל החלונות שיצא והנבלה הקטנה עובר לידם וממשיך לעוף.
.
בקיצור בסוף, היה לי התקף טירוף ובסופו הרגתי אותו כי הוא התגרה בי. עבר לי ליד האוזן, נכנס לי לעין, וגם ישב על הקיר מעל המקרר, שפשף את הידיים כמו מתכנן איך לעצבן אותי וניקה את הכנפיים שלו. אני עדיין מצטערת על זה שהרגתי אותו, אבל ממש :(
2013.9.3
היום הבנים בזמן שיעור ספורט שיחקו כדורגל, לא השתתפתי. אמרתי למורה "אמרתי את זה כבר הרבה פעמים, הם משחקים כדורגל ובועטים חזק. לא פעם פגע בי ובחברות שלי הכדור" והמורה מנפנפת לי במשפט הרגיל שלה "איך הן עשו ואת לא?" טוב, לידעתך, ילדה בכתה כשקיבלה כדור לראש ואת היית שקועה באייפון שלך.
בקיצור עמדתי בצד וראיתי איך הבנות האחרות רצות מסביב, ורעדתי.
אף פעם לא רעדתי כשמישהו בעט בכדור. האמת אני אוהבת כדור יד וכבר קיבלתי אז מכה מהכדור הזה ישר באף וזה כאב בטירוף אבל..הפחד שלי מכדורגל הוא אחר.
כשראיתי אותם בועטים בכדור, העיינים שלי השלו אותי. ראיתי את הכדור מתקרב אליי ואיך הכל היה שקט מסביבי. כל פעם שהם בעטו את הכדור מעלה, זזתי, קפצתי, נבהלתי. במיוחד כשהם בעטו אותו לתקרה והיא השמיעה קול נוראי וחזק שהזיק מאוד לשמיעה הרגישה שלי. ושאר התלמידים מסתכלים עליי כאילו ירדתי מהפסים.
פתאום אני מתגעגעת לחופש .. :|










